נאוה אשטון נ' רשת מלונות הכשרת היישוב בע"מ

פסק דין

1.ביום 8/2/2010 הגישה התובעת תביעתה כנגד רשת מלונות הכשרת הישוב בע"מ ("הנתבעת") בה עתרה לפיצויים בגין פיטורים בחוסר תום-לב; פיצוי בגין העדר שימוע; הפרשי פיצויי פיטורים; גמול עבודה בגין שעות נוספות ופיצוי בגין הפרשות בחסר לקרן השתלמות. סך הסעדים להם עתרה התובעת עומד על 501,044 ₪.

תמצית טענות התובעת בכתב התביעה:

התובעת החלה עבודתה בנתבעת כפקידה במחלקת הנהלת חשבונות בנובמבר 1993 באמצעות חברת כוח אדם, והחל מפברואר 1994 הועסקה ישירות על ידי הנתבעת. בשנת 1996 קודמה התובעת לתפקיד עוזרת חשב וביוני 2000 קודמה לתפקיד חשבת החברה עד לניתוק היחסים ביום 31/5/2009.

על אף שינוי הגדרת התפקיד הוא לא השתנה במהותו.

יחסי העבודה חוסים תחת ההסכמים הקיבוציים, ההסדרים הקיבוציים וצווי ההרחבה החלים בענף המלונאות.

התובעת עבדה במשרה מלאה ונדרשה לשעות נוספות כדבר שבשגרה לרבות בלילות ובסופי שבוע.

ביום 16/4/2009, לאחר תקופת עבודה מאומצת בה עשתה התובעת ימים כלילות, זומנה לשיחה אצל מנהלהּ הישיר – מר ערן קויאטק ("קויאטק") במהלכה נמסר לה שמדובר ב"שימוע" ובסופה נמסר לה כי היא מפוטרת. שיחה זו ארכה כחמש דקות, ובסיומה אף נאמר לתובעת כי כבר גויסה לה מחליפה.

הסיבה לפיטורי התובעת כפי שנמסרה לה היתה נעוצה בעובדה שהתובעת איננה רואת חשבון מוסמכת, כנדרש בתקנות רואי חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי-תלות כתוצאה מעיסוק אחר) התשס"ח-2008 ("התקנות"/"תקנות רו"ח").

ואולם, בפועל לא היה בתקנות כדי למנוע את המשך העסקת התובעת וממילא נכנסו לתוקפן רק בינואר 2010.

ביום 30/6/2009 פנתה התובעת במכתב התראה טרם נקיטה בהליכים משפטיים. במכתבה עתרה התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע, שעות נוספות, הפרשי פיצויי פיטורים ופיצוי בגין אי הפרשות לקרן ההשתלמות ובסך הכל (לצרכי מו"מ) ל- 398,969 ₪.

ביום 8/7/2009 דחתה הנתבעת את פנייתה זו של התובעת.

2. ביום 8/4/2010 הגישה הנתבעת את כתב הגנתה בו עתרה לדחיית התובעת. להלן בתמצית טענותיה:

מדובר בתביעה סחטנית מצד עובדת שכיהנה בתפקיד בכיר – חשבת רשת המלונות – תפקיד המבוסס על יחסי אמון אישיים. מכוח תפקידה ובנסיבות הענין אין התובעת חוסה תחת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. זאת ועוד, התובעת קיבלה שכר גלובאלי ולכן אינה זכאית לתשלום בגין שעות נוספות.

הסכם העבודה הקיבוצי בענף המלונאות מחריג את התובעת בהיותה עובדת בכירה, ומשמיט את הקרקע תחת עילות התביעה.

כל תביעה המתייחסת לשנים 1994-2002 – התיישנה.

השינוי בהגדרת תפקיד התובעת בשנת 2000 היה שינוי מהותי בניגוד לטענת התובעת. עדות לכך נמצאת במכתב שקיבלה עוד ביולי 2000 לפיו חישוב פיצויי הפיטורים ייעשה על פי שתי תקופות – מכתב ממנו התעלמה התובעת בזמן אמת ובתביעתה.

שיחת השימוע לא נפלה על התובעת "כרעם ביום בהיר". לתובעת ניתנה הזדמנות אמיתית לומר את דברה. גיוס המחליפה נעשה רק כתכנית גיבוי.

התובעת פוטרה מסיבות ענייניות הנוגעות לתפקודה בהבט המקצועי, המנהלתי והבין-אישי כאחד.

אמנם תקנות רואי החשבון לא חייבו כי חשב החברה יאויש על-ידי רו"ח, אך הצורך הפך הכרח לאחר שהתפקיד שינה את פניו בהתאם לתיקון התקנות.